פס"ד בעניין גביית השתתפות עצמית כשהתביעה נגד המבוטח נדחיית

בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מכוח סעיף 101א (3) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984, בטענת העדר עילת תביעה כנגד המבקשת, היא הנתבעת בתובענה שבפניי.

התובעת, המשיבה (להלן: "המבטחת") ביטחה את המבקשת, הנתבעת (להלן: "המבוטחת") בפוליסה המכסה את אחריות המבוטחת לנזק שעשוי להיגרם לצדדים שלישיים עקב עבודות איטום שבוצעו על ידי המבוטחת, בבניין חדש שנבנה ברח' ברזאני 12 בתל אביב (להלן: "הבניין").

בעלי דירת דופלקס, הממוקמת בקומות 14 ו 15 בבניין (להלן: "הדירה"), הגישו תביעה (ת.א 97649/98 ) בבית משפט השלום בתל אביב נגד שיכון עובדים בע"מ (מוכרת הדירה), ונגד סולל בונה בע"מ (הקבלן שבנה הבניין), בגין רטיבויות שנתגלו בדירתם החדשה,  בעקבות גשמים שירדו

בסמוך למועד  מסירת הדירה (להלן: "תביעת הליקויים"). סולל בונה בע"מ הגישה הודעת צד ג' כנגד המבוטחת, שביצעה עבורה עבודות איטום בבניין, בטענה שהמבוטחת אחראית לליקויים שנתגלו בדירה.

המבטחת ייצגה את המבוטחת במסגרת תביעת הליקויים ונשאה בהוצאות המשפט.

במסגרת פסק הדין שניתן בתביעת הליקויים, נתקבלה התביעה העיקרית כנגד הנתבעות ונדחתה התביעה על פי הודעת צד ג' כנגד המבוטחת. כן נקבע בפסק הדין, ביחס לתביעה על פי הודעת צד ג',  שהנתבעות (המודיעות) ישאו בשכ"ט ב"כ  צד ג' בשיעור של 5000 ש"ח בתוספת מע"מ, ומעבר לכך, כל צד ישא בהוצאותיו.

המבטחת טוענת בכתב התביעה שבפני, כי מכוח הפוליסה, זכאית היא לשיפוי מהמבוטחת, בגובה ההשתתפות העצמית הקבועה בפוליסה (סך של 5000 $), וזאת בגין ההוצאות שהוצאו על ידה במסגרת תביעת הליקויים, הכוללות שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח ותשלום למומחים וחוקרים בסך של 9,300 ש"ח, בקיזוז 5000 ש"ח  שנפסקו לה כהוצאות משפט במסגרת פסק הדין.

המבוטחת, בכתב הגנתה ובדיון הראשון בתובענה, טענה שלא קמה חובת תשלום השתתפות עצמית מכוח הפוליסה, מקום בו נדחתה התביעה כנגד המבוטחת ולא שולמו כספים על ידי המבטחת לתובע - הניזוק, בגין נזק שנגרם לו באחריות המבוטחת.

לטענת המבוטחת, נשיאת המבטחת בהוצאות המשפט במסגרת תביעת הליקויים, אינה מהווה עילה לתשלום השתתפות עצמית על פי הפוליסה, משהתביעה נגד המבוטחת נדחתה.

לאור גדר המחלוקת הואילו הצדדים לסכם בכתב, במסגרת הבקשה לסילוק על הסף, בשאלה, האם קמה חובת תשלום השתתפות עצמית מכוח הפוליסה בגין הוצאות משפט בהן נשאה המבטחת, כאשר נדחתה התביעה על פי הודעת צד ג' כנגד המבוטחת ולא שולם לניזוק או לאחרים-  דבר על ידי המבטחת.   

להלן טענות הצדדים:

טענות המבקשת - הנתבעת (המבוטחת):

לטענת המבוטחת, לאור הגדרת המונח "השתתפות עצמית" בפוליסה, תנאי מוקדם לחובת תשלום ההשתתפות העצמית על פי הפוליסה הינו ששולמו כספים על ידי המבטחת בגין נזק שנגרם

לניזוק. משנדחתה התביעה כנגד המבוטחת במסגרת תביעת הליקויים ולא שולמו כספים על ידי המבטחת לצד ג' (בגין נזק שנגרם לו באחריות המבוטחת), הרי שאין המבוטחת מחויבת, מכוח הפוליסה, בתשלום השתתפות עצמית למבטחת.

על כן לטענתה יש לדחות על הסף את התביעה כנגדה.

טענות המשיבה - התובעת (המבטחת):

לטענת המבטחת, לאור הגדרת המונח "נזק" בפוליסה, באופן שאינו דורש שהמבוטח יהיה אחראי

לנזק שנגרם לצד ג' אלא רק שהנזק הנטען על ידי צד ג' יהיה מכוסה בפוליסה, אין נפקא מינה שלא שולמו כספים על ידי המבטחת בגין נזק שנגרם לצד ג'. לטענתה של המבטחת, משהופעלה הפוליסה והמבטחת נטלה  את הטיפול בתביעה כנגד המבוטחת במסגרת תביעת הליקויים , ונשאה בהוצאות המשפט, קמה למבטחת עילת תביעה כנגד המבוטחת,  מכוח הפוליסה, כך שעל המבוטחת לשלם למבטחת סך של 22,290 ש"ח (5000$), המהווה את גובה ההשתתפות העצמית על פי הפוליסה. 

דיון: